גמלאית

1.1.2019 יומי הראשון כגימלאית.

פרשתי בדיוק בגיל ״המותר״ כלומר,62; כבר שנה לפני כן הודעתי כי אפרוש.
התעייפתי.
מערכת הבריאות נעשתה איומה.
לא בכללית בהכרח. בכלל.
וכבר קשה לתת שירות טוב ללקוחות.
שלמה מאוד עם החלטתי זו.
לצערי, אפילו מחליפה לא הביאו לי. אין. ואין קליטות חדשות.
עצוב. מה יהיה עם כל הלקוחות שזקוקים לעזרה?!
יש פקידות אבל...
פחדתי. פחדתי שאקום בבוקר עם מועקה.
האמת, עברו כמעט 3 שבועות.
ואני קמה נקייה. רגועה .
טוב לי.
כרגע אני מנסה לעכל את השינוי. רוצה לנשום.
ולראות....מה אעשה בהמשך.
יש בעייה קשה באמת, הכספית.
לצערי, איך שהוא אני אקבל קצת יותר מ ₪2,000 פנסיה לחודש. בכללית עבדתי 15 שנים.
לפני כן, חלק מהשנים עבדתי משרה חלקית, 4 שנים הייתי אמא במשרה מלאה וכנראה גם הוצאתי פיצויים כשהייתי צעירה יותר. עצוב.
קצבת זקנה כ ₪2,200.
וזהו.....
אמורה לקבל מענק פרישה ופדיון ימי מחלה שלא ניצלתי. אדע בקרוב.
ומזה ניתן לחיות ????!!!!
לא ממש.
בעלי, שמאז שחלה לפני 3 שנים, מקבל אובדן כושר עבודה מביטוח מנהלים כ ₪10,000………
לשמחתי, מבחינה בריאותית הוא בסדר.
אז....אי אפשר לשמוח …
קשה כך לנהל משק בית עם 2 ילדים בוגרים בבית.
ימים יגידו. ברור לי כי אצטרך למצוא איזושהיא הכנסה .
אבל כרגע אני נושמת.
ושמחה על כל.